שאול טשרניחובסקי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שאול טשרניחובסקי (20 באוגוסט 1875 - 14 באוקטובר 1943) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, מגדולי המשוררים העבריים. מזוהה עם שירת הטבע, הושפע רבות מתרבות יוון העתיקה.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו
שאול טשרניחובסקי נולד בי"ט באב ה'תרל"ה (1875) בכפר מיכאילובקה – על גבול אוקראינה. תחילה למד בחדר מתוקן, ובגיל 10 עבר לבית ספר רוסי.
בשנת 1890 עבר לאודסה, שם למד עד שנת 1892 בבית ספר ממשלתי למסחר ובבית ספר כללי ללימודי שפות זרות. בשלב זה כבר כתב בלדות ופרסם את שיריו הראשונים. השיר הראשון שפרסם היה "בחלומי".
בשנת 1898 יצא לאור ספר השירים הראשון של טשרניחובסקי, "חזיונות ומנגינות". לימים, יצא חלק שני של הספר. ההקדמה הייתה מאת המבקר בריינין, שהילל את המחבר.
בשנים 1899 – 1906 למד רפואה באוניברסיטת היידלברג וסיים את לימודי הרפואה בלוזאן שבשווייץ. בעת לימודיו בהיידלברג נשא לאישה את חברתו, ונולדה בתו היחידה.
מסיום לימודיו שילב את פעילותו כרופא עם פעילותו כמשורר עד סוף ימיו. לאחר סיום לימודיו חזר לאוקראינה, והיה רופא בחארקוב ובקייב. במלחמת העולם הראשונה שימש כרופא צבאי במינסק ובסנקט פטרבורג.
בשנים 1925 – 1932 היה בין עורכי עתון "התקופה" וכן ערך מדור רפואה באנציקלופדיה העברית אשכול.
בשנים 1929 – 1930 שהה בארצות הברית, וב-1931 עלה לארץ ישראל והשתקע בה לצמיתות. מלבד כמשורר, נודע טשרניחובסקי כמתרגם מעולה. להוקרה מיוחדת זכה תרגומו לאיליאדה ולאודיסיאה של הומרוס.
טשרניחובסקי שימש כרופא בגימנסיה הרצליה, ובסוף ימיו שימש כרופא של בתי הספר בתל אביב.
היה פעיל בארגוני הסופרים וחבר ב"ועד הלשון העברית". היה גם העורך של ספר מונחים בעברית לרפואה ולמדעי הטבע.
שאול טשרניחובסקי נפטר בירושלים בט"ו בתשרי ה'תש"ד (1943), ונטמן בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.
לאחר מותו קבעה עיריית ת"א פרס על שמו: פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת.
על שמו נקרא בית הסופר בת"א, מרכז אגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל. כמו כן נקראים על שמו רחובות ביישובים רבים בארץ, וכן בתי ספר ביישובים.
[עריכה] יצירתו
בשירתו של טשרניחובסקי יש מיזוג של השפעת המורשת היהודית ומורשת תרבות העולם. הוא כותב על נושאים עבריים כמו "בעין דור", שיר על שאול המלך, שבא לבעלת האוב, המתאר בצורה דרמתית את מצבו של שאול באחרית ימיו. טשרניחובסקי היה מזוהה במיוחד עם דמותו של שאול, אולי בזכות שמו, והוא גם מתאר בשיר את נפילתם הטראגית של שאול ובניו בהר הגלבוע. מצד שני, בשיר "לנוכח פסל אפולו" מוכיח המשורר את זיקתו לתרבות יוון והוא מזדהה עם היופי שהיא מייצגת ואפילו סוגד לה.
טשרניחובסקי הוא המשורר העברי שמזוהה יותר מכל משורר עברי אחר עם הסונטה. אחת מסוג היצירות שלו היא "כליל סונטות", סונטה שבנויה מ-15 סונטות כמספר השורות בסונטה רגילה, ועוד סונטה שהשורות הראשונות ב-15 הקודמות יוצרות סונטה העומדת בפני עצמה.
"כלילי הסונטות" הן על נושא מסוים (כמו,"על הדם", "לשמש").
עם כל נהייתו לתרבות העולם, הזדהה גם טשרניחובסקי עם גורל עמו. בשנת 1938, בתקופת המרד הערבי, כתב את השיר "ראי אדמה" המבכה את קורבנות המרד הרבים במשפט המפורסם "ראי,אדמה, כי היינו בזבזנים עד מאוד!". לאחר שהגיעו הידיעות הראשונות על השואה המתחוללת באירופה, כתב את השירים "הרוגי טירמוניא", ואת "בלדות וורמיזא" שהביאו לידי בטוי את רחשי לבו על הגורל הטראגי של העם היהודי. הוא היה מחובר מאוד בשיריו לציונות ולתחיית העם היהודי בארצו, כפי שכתב בשיר "אני מאמין" (הידוע כ"שחקי שחקי"): "ישוב יפרח אז גם עמי, ובארץ יקום דור. ברזל כבליו יוסר מנו. עין בעין יראה אור". לקראת סוף ימיו חיבר מספר פואמות כשבמרכזן תמונות מנוף הילדות שלו. פואמות אלו, ובעצם ניתן לכנותן אידיליות, הן מפאר יצירתו השירית. האידיליות שלו משמשות דוגמה ומופת לכל האידיליות שנכתבו בלשון העברית.
רבים משיריו הולחנו על ידי טובי המלחינים העבריים כמו נחום נרדי (השיר "גינה לי"), שלמה ארצי (השירים בביצועו "אומרים ישנה ארץ", "אילאיל", "את אינך יודעת"), נעמי שמר (השירים "אומרים ישנה ארץ", "הוי ארצי מולדתי", "יום זה יום יולד בו שיר", "בעלייתי שם יפתי", "בזכותם"), צביקה פיק ("שושנת פלאים"), שלמה גרוניך ("העולם בזכותו של מי קיים"), שמוליק קראוס ("בת הרב ואמה"), ואחרים.
[עריכה] מחזות שתרגם
- בכור השטן, מאת ג'ורג' ברנרד שאו, בימוי צבי פרידלנד, תפאורה מנחם שמי, הוצג בהבימה, בשנת 1931.
- הלילה השנים עשר, מאת ויליאם שייקספיר, בימוי מיכאיל צ'כוב, הבימה, 1930.
- אדיפוס המלך, מאת סופוקלס, בימוי טיירון גאטרי, תפאורה שלום סבא, הבימה, 1947.
[עריכה] לקריאה נוספת
- שאול טשרניחובסקי; מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו, (תשל'ו) 1976. העורך יוסף האפרתי, עם עובד תל אביב.
- שאול טשרניחובסקי, כתבי טשרניחובסקי, הוצאת עם עובד
- אברהם שאנן, שאול טשרניחובסקי - מונוגרפיה, הוצאת הקיבוץ המאוחד
- אליהו ציפר, קונקורדנציה לשירת טשרניחובסקי, הוצאת חצב, תשס"ד.
- טשרניחובסקי האחר - תבנית נוף סיפורו, לאמנות הסיפור של שאול טשרניחובסקי. מאת יאיר מזור, פפירוס, תל אביב, תשנ'ב 1992.
רשימה של למעלה מ-150 מאמרים על יצירתו משל גדולי חוקרי הספרות העברית החדשה, ניתן למצוא בקטלוג של בית הספרים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- דינה ציונית, שאול טשרניחובסקי, באתר הספרייה הווירטואלית של המרכז לטכנולוגיה חינוכית
- תרגומי שאול טשרניחובסקי בפרויקט בן-יהודה
- שאול טשרניחובסקי, באתר המכון לתרגום ספרות עברית
- שאול טשרניחובסקי בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- האזנה לשירי שאול טשרניחובסקי באתר "זמרשת"
